שיפור עמידות פלב”מ בפני קורוזיה

פורסם במקור במגזין מכונות וכלים, גליון 200 

שיפור עמידות פלב”מ בפני קורוזיה ע”י אינהיביטורים – עקרונות וסקירת מקרים בישראל ובעולם.

קשת סנט לואיס נבנתה מפלב”מ לפני כ- 50 שנה. הקשת תוכננה לעמוד ללא תחזוקה “לנצח”.
בשנים האחרונות התגלו נזקי קורוזיה משמעותיים בציפוי הפלב”מ של הקשת.

במבנים רבים בישראל מחלידים ווים מפלב”מ לעיגון אריחי חיפוי. חלודת הווים גורמת להתנתקות אריחים ונפילתם מהקירות. בנוסף, יוצרת החלודה כתמים שחורים מכוערים על חיצוניות המבנים.

טורבינות וציוד תעשייתי סובלים מגימום בעצירות תחזוקה, מה שעלול לגרום לכשל מוקדם

תעשיית המזון משתמשת בפלב”מ בכמויות גדולות. נזקי הקורוזיה בפלב”מ בתעשיית המזון בארה”ב בלבד מוערכים ב- 2.1 מליארד דולר בשנה.

פלב”מ (ניירוסטה) אמורה ליהיות “פלדה בלתי מחלידה”.
למרות השם המאתגר, פלב”מ סובלת מקורוזיית גימום, מאמצים וסדקים, במיוחד בטמפרטורות גבוהות ובנוכחות חומצות.

אינהיביטורים (מעכבי חלודה נודדים MCI, VpCI) מוכיחים עצמם בשטח כבר מעל 30 שנה:

מעכבי חלודה נודדים נמשכים אל המתכת ונספחים אל פני השטח שלה.
ספיחת מעכבי החלודה לשטח המתכת יוצרת עליה שכבת מגן חד מולקולארית  מתחדשת.  שכבת המגן נוצרת על פני המתכת כאשר המתכת מכוסה נוזל, גז (אוויר), ציפוי או צבע.

בכל משך הפעילות שלהם, מהיישום ועד שנים לאחריו, מולקולות האינהיביטור (מעכב חלודה) מחדשות את שכבת המגן בכל נקודה מיקרוסקופית בה “נפרצה” ההגנה.

יתרון משמעותי של אינהיביטורים נודדים הוא יכולתם לנוע בתוך גז נוזל או מוצק פורוזיבי, ולחדש את שכבת המגן מולקולארית על המתכת.
כושר תנועה זה מאפשר דיכוי החלודה ללא צורך במגע ישיר עם האזור בו מתפתח פוטנציאל קורוזיבי. מולקולות אינהיביטור נמשכות לאזורים בהם מתפתחת קורוזיה במתכת “כמו מגנט לדלת המקרר” ומפחיתות משמעותית את קצב התפתחות הנזק.

להמשך קריאה